פסיכולוגיה חיובית: האם יש “יחס זהב” בין מחשבות חיוביות לשליליות?

יחס-מחשבות-חיוביות-לשליליות

יש משהו מפתה ברעיון שיש “מספר קסם” לאושר. אם רק נצליח לשמור על יחס מסוים בין מחשבות ורגשות חיוביים לשליליים – נפרח. בשנים האחרונות דובר הרבה על יחס כמו 1:3 (שלוש חוויות חיוביות על כל שלילית). אבל האם זה מדויק? האמת מרגיעה יותר: לא חייבים להילחץ ממספרים. עדיף להבין איך לעבוד חכם עם חיובי ושלילי, כך שהחיים ירגישו רחבים, יציבים ומלאי משמעות.

במשך שנים הסתובבה הטענה על יחס כמו 1:3. אבל האמת המנחמת היא שאין נוסחת קסם אחת. המחקר העדכני מצביע פחות על מספרים, ויותר על כיוון: לטפח באופן יזום רגעים חיוביים – בלי למחוק את השליליות – כך שהיום מרגיש רחב ומאוזן יותר. טווח, לא טאבו.

רגע, אז מאיפה בכלל הגיע הסיפור על יחס “נכון”?

מקור הרעיון מגיע מעבודה מוקדמת בפסיכולוגיה חיובית של פרופ' ברברה פרדריקסון שניסתה לנסח נקודת “היפוך” מתמטית בין חיובי לשלילי. המאמר המלא כאן). בהמשך הראו חוקרים שהמודל המתמטי פשוט לא מחזיק מים; גם מי שקידמו את הרעיון פרסמו עדכון שמוותר על הדיוק המספרי ומדגיש את העיקרון הרחב: יותר חיוביות במינון מותאם, לא רדיפה אחר מספרים מדוייקים.

למה בכלל לטפח חיובי? כי הוא מרחיב ובונה

רגשות חיוביים – סקרנות, עניין, שלווה, שמחה – נוטים “להרחיב” את המבט: מאפשרים לראות עוד אפשרויות תגובה, לחשוב גמיש, ולהתנסות. לאורך זמן זה “בונה” משאבים: חוסן, קשרים, מיקוד ומשמעות. זו תמצית תיאוריית מודל "הבנייה וההרחבה" (Broaden-and-Build) של אותה החוקרת פרופ' פרדריקסון, שנתמכת בעשרות מחקרים נוספים.

ומה עם השלילי? לא אויב – אות התראה

למוח יש “הטיית שליליות”: שלילי חזק ונדבק יותר מחיובי. זה מנגנון הגנה עתיק שעוזר לזהות סכנה, אבל בחיי היום־יום הוא עלול להיסחף. לכן לפעמים צריך “קצת יותר” מהטוב כדי לאזן רושם שלילי אחד. זה לא בגלל נוסחה קשיחה – אלא בגלל שהשלילי פשוט נשמע חזק יותר במיקרופון של המוח. ההבנה הזו מסייעת להיות עדינים עם עצמנו כשאנחנו מגלים שהטוב דורש טיפוח פעיל באופן אקטיבי.

לא נוסחה – סט כלים: מה בפועל עוזר להטות את הכף?

במקום לספור רגשות, בואו נתרגל כמה מיקרו־טכניקות שמגדילות “נוכחות חיובית” ביומיום. אלה כלים קצרים, לא דרמטיים, שעובדים טוב במיוחד כשנותנים להם הזדמנות יומית:

  1. שלושה “רגעי פלוס”
    בסוף היום כתבו שלושה רגעים קטנים שנעמו לכם – כוס קפה בשקט, חיוך של מישהו ברחוב, משב רוח. ליד כל רגע הוסיפו משפט קצר: מה בדיוק היה נעים פה? תרגיל הכרת תודה כזה הראה במחקרים שיכול לשפר מצב רוח, אופטימיות ורווחה סובייקטיבית – גם אם בעוצמות מתונות. עקביות מנצחת.
  2. עונג של 30–60 שניות
    כשמשהו טוב קורה – לא לעבור הלאה מיד. נשארים עוד חצי דקה, נושמים אותו, שמים לב לפרטים. כך מגדילים את הסיכוי שהמוח ישים לב לטוב ויזכור אותו, ולא רק “יסמן וי”. “סַבוֹרינג” (savoring באנגלית) היא היא "השימוש במחשבות ובפעולות כדי להגביר את העוצמה, משך הזמן וההערכה של חוויות ורגשות חיוביים. זהו נושא הנלמד בדרך כלל בתחום הפסיכולוגיה החיובית. ניתן להתייחס אליו גם בפשטות כויסות והגברה של רגשות חיוביים."
  3. מעשה טוב זעיר
    הודעות תודה קצרות, עזרה קטנה לשכן, חיוך ביודעין – פעולות פשוטות שמזינות תחושת חיבור ומשמעות. אפקט מצטבר, לא חד־פעמי.
  4. מיתוג מחדש עדין
    כשתופסים מחשבה מכווצת (“שוב לא הצלחתי”), נסו ניסוח מועיל יותר (“היה לי קשה היום, מחר אתנסה אחרת”). במקום “שטויות, זה קטן” -> “זה מבאס, ואני נותן לזה מקום. מה צעד קטן שאעשה מחר?”
  5. נשימה ידידותית לגוף
    דקה או שתיים של נשיפה מעט ארוכה מהשאיפה (למשל 4–6 שאיפה, 6–8 נשיפה). לא “מחסלת סטרס”, אבל לעיתים מספיקה להוריד הילוך כדי לראות את היום אחרת.
    מוזמנים לקרוא בהרחבה על טכניקות נשימה ליצירת רוגע

האם חיובי “מבטל” סטרס?

יש עדויות יפות לכך שרגשות חיוביים יכולים להאיץ התאוששות פיזיולוגית אחרי מתח – אפקט המכונה “האפקט המְבַטֵּל” (Undoing). ממצאים עדכניים מציעים שזה קורה תחת תנאים מסוימים ולא תמיד, אבל הכיוון ברור: כשהחיובי נוכח, הגוף והראש נרגעים מהר יותר.

מה אומר המדע על התרגול לאורך זמן?

סקירות ומטא־אנליזות מראות שהתערבויות קצרות של פסיכולוגיה חיובית – יומני תודה, מעשי חסד, תשומת לב לרגעים טובים – עשויות לשפר רווחה ולהפחית סימפטומים של דכדוך בעוצמה קלה עד בינונית. זה לא “זיקוקי דינור”, אלא שיפור מצטבר שמגיע ממעשים קטנים בעקביות.

איפה זה פוגש אותנו ביום־יום?

תחשבו על לוח המחוונים הפנימי שלנו. שלילי לא נעלם – אבל הוא כבר לא ממלא את כל המסך. אנחנו נותנים לו מקום כשצריך ובמקביל מגדילים ממד אחר: שמים לב למה שמזין ומאיר אותנו. לפעמים זה אומר לעצור אחרי שיחה טובה ולהודות עליה; לפעמים זה צעד פיזי קטן – הליכה קצרה, אור שמש, מים; לפעמים זו מילה טובה לעצמכם כשמשהו לא הסתדר. זה לא שינוי אופי – זה שינוי יחס לאירועי החיים.

שני קווים אדומים חשובים

אין “חיוביות רעילה”: לא מכסים כאב בסוכר. אם יש קושי, נותנים לו שם ומקום – ואז מוסיפים קלות איפה שאפשר.
אין מרדף אחרי מספר: אם יום אחד הרגיש “שלילי יותר”, זה לא כישלון אלא אות ליותר חמלה וקטנות מיטיבות ביום שאחרי.

תרגול עדין לשבוע הקרוב (5 דקות ביום)

ערב ערב: רשמו שלושה רגעים קטנים טובים + משפט על מה היה בהם משמעותי.

פעם ביום: סַבוֹרינג קצר של חוויה נעימה (60 שניות שעון).

שלוש פעמים בשבוע: מחווה קטנה של נדיבות (הודעת תודה, עזרה, שיתוף ידע).

ובכל יום: נשימת “הילוך נמוך” בדקה מתוחה.

אחרי שבוע שימו לב: האם משהו בטון הפנימי התרכך? האם קל יותר להבחין בטוב בלי להתאמץ? זו לא נוסחה שמבטיחה אושר—זו מיומנות שמעניקה יותר תנועה, יותר מרווח נשימה.

תיאוריות ומאמרים נבחרים למי שרוצה לצלול לעומק: תיאוריית ההרחבה והבנייה של פרדריקסון; עדכון ביקורתי סביב “יחס החיוביות” והוויתור על נקודת היפוך מתמטית; סקירות ומטא־אנליזות על התערבויות חיוביות; עבודות קלאסיות על “הטיית שליליות”.

וכמובן תמיד מזמינים אתכם לצלול בשפע המאמרים במגזין רוגע – לחיזוק הגוף והנפש

תמונה של רוגע

רוגע

מגזין רוגע משלב מגוון כותבים בתחומים שונים ממטפלים בטיפולים אלטרנטיביים, עד טכניקות לחיזוק, הרפייה וכל מה שיכול לחזק ולהוריד את המתח היום-יומי

המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי/מקצועי. מומלץ לפנות לאיש מקצוע רפואי לפני קבלת החלטות הנוגעות לטיפול או לבריאות. אחריות השימוש במידע וקבלת החלטות בריאותיות היא שלכם בלבד, בהתאם לתנאי השימוש המפורטים באתר.

השאירו תגובה

לקבלת עדכונים במייל:

לעדכונים שוטפים, טיפים ומבצעים בדוא"ל