תרפיה בריקוד להורדת מתח נפשי – איך ריקוד יכול להשפיע על המוח, הנפש והגוף?

תרפיה-בריקוד

לפעמים, עוד לפני שאנחנו יודעים להסביר מה עובר עלינו – הגוף כבר מרגיש. הוא כבד, מתוח, סגור. ואז פתאום… שיר מתנגן, ואנחנו מתנועעים. לא חייבים לדעת לרקוד – רק להסכים לזוז. משהו בתוכנו משתחרר, גם אם לא נאמרה אף מילה. זו בדיוק הכניסה לעולם המופלא של תרפיה בריקוד.

יש ניסוי פסיכולוגי שמראה את ההשפעה ההדדית של הגוף שלנו על המצב הרגשי – הניחו עיפרון בין השיניים כך שיוצא שאתם מחייכים לכמה שניות ושימו לב לתחושות שעולות בכם. אז חיוך מאולץ יכול להניע רגשות. אבל מה מה עם ריקוד מאולץ?

עבור רבים מאיתנו, המילה "ריקוד" מתקשרת להופעות, מסיבות או חוגים. אבל תרפיה בריקוד – או בשמה המקצועי: Dance Movement Therapy (DMT) – היא שיטה טיפולית עמוקה שמחברת בין גוף, רגש, תודעה וחוויה, ויכולה לשמש כעוגן במאבק בחרדה, סטרס ודיכאון.

וזו לא רק תחושה – זו גם מדע. אנחנו אמנם נקרא לזה בשם מפוצץ כמו "תרפיה בריקוד" אבל המטרה היא לא לשים מסגרות ולחשוב על זה כמו על ריקוד חופשי, בלי מחסומים וביקורות.

מה זה תרפיה בריקוד ואיך היא שונה מ"ריקוד רגיל"?

בריקוד טיפולי אין צורך לדעת צעדים, לספור תנועות או להופיע מול אף אחד. מדובר בתנועה מודעת – לעיתים חופשית, לעיתים מונחית – שמטרתה להביע רגשות לא מילוליים, לשחרר מתחים פיזיים ונפשיים, ולחזק תחושת שליטה וביטחון בגוף.

הטיפול יכול להתרחש בסטודיו, בבית, בקבוצה או באופן אישי – והוא מתאים למבוגרים בכל גיל. כל מה שנדרש הוא גוף, נשימה, וסקרנות.

מחקר שפורסם בשנת 2024 מצא כי פעילות בתנועה טיפולית הפחיתה בצורה משמעותית את רמות הסטרס בקרב סטודנטים, ללא צורך בהכשרה מוקדמת בריקוד
Zhang et al., 2024

איך ריקוד משפיע על המוח כשאנחנו לחוצים?

בעת סטרס – המוח משדר תגובת "הילחם או ברח". הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול מציפים את הגוף, הנשימה נחלשת, השרירים נדרכים, והמחשבות נוטות להסתחרר.

ריקוד – ובעיקר תרפיה בתנועה – משפיע ישירות על מערכת העצבים האוטונומית, מעודד שחרור של אנדורפינים (חומרים מרגיעים טבעיים), מפחית רמות קורטיזול, ומחזק תחושת שליטה עצמית. בנוסף, הוא מעודד זרימה קוגניטיבית (flow) – מצב בו התודעה נוכחת וממוקדת באופן מלא.

במחקר שפורסם ב־2024 ב־Critical Debates in Humanities and Science, נמצא כי תרגול קבוע של Dance Movement Therapy סייע לשיפור הוויסות הרגשי והפחתת סטרס מתון, גם בקרב משתתפים שלא עברו טיפול קודם
Wang, 2024

5 יתרונות של תרפיה בריקוד להורדת חרדה ולחיזוק רווחה נפשית

שחרור רגשי לא-מילולי – תנועה עוקפת מילים, ולכן מאפשרת לגוף "לדבר" גם כאשר הראש שותק.
ויסות פיזיולוגי – נשימה והורדת הורמוני סטרס.
חיזוק תחושת מסוגלות – תנועה חופשית יוצרת ביטחון אישי, שליטה בגוף, ושיפור דימוי עצמי.
גיוס מוחי מלא (Embodiment) – שילוב של תודעה, תנועה וחישה תורם לירידה במחשבות טורדניות.
שיפור קשרים בין-אישיים – בקבוצות טיפול, הריקוד יוצר שפה משותפת מעבר למילים ומקרב.

מה קורה בגוף ובנפש כשאנחנו רוקדים?

למה הגוף רוצה לרקוד דווקא כשאנחנו לחוצים?

כשאנחנו מוצפים רגשית – הגוף מחפש דרך "לפרוק" את המטען. ריקוד הוא אחת הדרכים העתיקות והבסיסיות ביותר של המין האנושי לעשות זאת. בתנועה קצובה, נשימה מודעת ומוזיקה שמשתלבת בקצב הלב – משהו עמוק בתוכנו נרגע.

וזה לא במקרה.

מחקר מ־2025 שפורסם ב־Frontiers in Psychiatry בחן את ההשפעה של תרפיה בתנועה על אימהות לילדים עם אוטיזם – אוכלוסייה שנמצאת בסיכון מוגבר לחרדה ושחיקה. החוקרים מצאו כי לאחר 12 שבועות של DMT, נצפתה ירידה מובהקת במדדי סטרס, חרדה ודיכאון בקרב המשתתפות. השפעת הטיפול הייתה עקיפה – דרך שיפור במצב הרגשי – אך בעלת אפקט משמעותי
Yang et al., 2025

אם זה עובד שם – זה יכול לעבוד גם אצל כל אחד ואחת מאיתנו, בהתמודדות עם סטרס יומיומי.

מה קורה במפגש תרפיה בריקוד?

המפגשים נראים שונה ממטפל למטפל, אך יש בהם מרכיבים משותפים:

  • כניסה הדרגתית לתוך תנועה, תוך חיבור לנשימה ולתחושות בגוף
  • הבעה חופשית של רגש דרך תנועה – כעס, שמחה, פחד, עצב
  • מעבר בין חופש לבין הכוונה – המטפל/ת עשוי/ה להציע דימויים, חפצים, שאלות בתנועה
  • שיח מסכם – לעיתים המילים באות אחרי, כדי לארגן את החוויה

לא מדובר בריקוד "יפה" או "נכון". מדובר בהקשבה לגוף מבפנים – מה הוא רוצה לבטא, איפה הוא מרגיש תקוע, ואיפה הוא נפתח.

איך אפשר להתחיל לבד – גם מהבית?

תרפיה בריקוד היא כלי עוצמתי גם לשימוש עצמי יומיומי, לא רק בטיפול:

  • בחרו שיר איטי עם נוכחות רגשית ברורה. עצמו עיניים.
  • הניחו לגוף לזוז ללא הכוונה מראש – תנו לו להוביל.
  • אל תנסו "לרקוד יפה" – נסו "להקשיב לתנועה".
  • אפשר לרשום מחשבות או תחושות שצפו לאחר מכן.

תרגול כזה, אפילו 5–10 דקות ביום, יכול להפחית סטרס, לאוורר רגשות כלואים, ולחזק תחושת נוכחות בגוף.

האם המדע באמת תומך בזה? כן – ובגדול

מחקרים מהשנים האחרונות מראים בבירור שתרפיה בתנועה:

  • מפחיתה משמעותית רמות קורטיזול (הורמון סטרס)
  • מגבירה נוכחות מוחית ברגע ההווה (Mindfulness)
  • מעודדת שחרור אנדורפינים, דופמין וסרוטונין – חומרים טבעיים שמאזנים את מצב הרוח

מחקר של Ptak & Szyc שפורסם ב־2024 הדגים זאת היטב:

סקירת ספרות מדעית מ־2024 שפורסמה ב־Journal of Education, Health and Sport העלתה כי תרפיה בתנועה – וגם תרגולי ריקוד כמו זומבה, טנגו או ריקודי עמים – נמצאו כיעילים בהפחתת תסמיני דיכאון בקרב משתתפים ממגוון קבוצות גיל. חלק מהמחקרים שנסקרו דיווחו גם על ירידה במדדי חרדה, במיוחד כאשר מדובר בדיכאון קל
Ptak & Szyc, 2024

האם תרפיה בריקוד מתאימה לכל אחד?

בהחלט. כל מי שחווה מתח, לחץ, חרדה, מחשבות חוזרות או חוסר שקט נפשי – יכול להפיק תועלת מתנועה מודעת. אין צורך ב"כישרון" או ניסיון קודם – רק הסכמה להרגיש ולתת לגוף להתבטא.

לפעמים הגוף מבקש לזוז – כדי שהנפש תוכל לנוח

תרפיה בריקוד היא הרבה יותר מאומנות. היא דרך לחיות בגוף, לפגוש רגשות, לשחרר מה שלא נאמר, ולבנות מרחב פנימי שקט ומכיל.

אז בפעם הבאה שהלב מרגיש כבד, שהראש עמוס מדי או שהמילים פשוט לא מצליחות לצאת – עצרו. שימו שיר. ותנו לגוף לעשות את מה שהוא יודע לעשות כבר אלפי שנים: לרפא את עצמו.

תמונה של רוגע

רוגע

מגזין רוגע משלב מגוון כותבים בתחומים שונים ממטפלים בטיפולים אלטרנטיביים, עד טכניקות לחיזוק, הרפייה וכל מה שיכול לחזק ולהוריד את המתח היום-יומי

המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי/מקצועי. מומלץ לפנות לאיש מקצוע רפואי לפני קבלת החלטות הנוגעות לטיפול או לבריאות. אחריות השימוש במידע וקבלת החלטות בריאותיות היא שלכם בלבד, בהתאם לתנאי השימוש המפורטים באתר.

השאירו תגובה

לקבלת עדכונים במייל:

לעדכונים שוטפים, טיפים ומבצעים בדוא"ל