מגזין רוגע משלב מגוון כותבים בתחומים שונים ממטפלים בטיפולים אלטרנטיביים, עד טכניקות לחיזוק, הרפייה וכל מה שיכול לחזק ולהוריד את המתח היום-יומי.
נשמח לשמוע ממך – ליצירת קשר
רבים מאיתנו מכירים את זה: כאבים חוזרים בצוואר, בגב, בלסת או בראש, שלא נובעים ממאמץ פיזי ברור. בדיקות רפואיות לא מגלות בעיה, אבל התחושה ממשיכה להציק. מסתבר שלא תמיד צריך פציעה כדי שיכאב – לפעמים הנפש עצמה היא זו שמייצרת את התחושות הפיזיות. תופעה זו, של כאבים בגוף מחרדה, הופכת לנפוצה ומוכרת יותר ויותר – גם בקרב רופאים ומטפלים.
איך זה קורה? מה הקשר בין לחץ רגשי לכאב ממשי בגוף? ואילו הרגלים "תמימים" שאנחנו עושים מתוך חרדה – מבלי לשים לב – מעצימים את הכאב?
מהקפאת שרירים ועד נעילת לסתות – חרדה אינה רק רגש, אלא גם כוח פיזי ממשי שמשאיר סימנים בגוף. כך היא גורמת לנו לכאב בלי שניפול בכלל.
כשהנפש לחוצה – השרירים קופאים: קשר הדוק בין חרדה וכאב
מחקרים מראים שהגוף שלנו לא מבדיל בין איום פיזי לבין איום רגשי. כשאנחנו חווים חרדה, המוח מאותת לגוף להיכנס למצב חירום – בדיוק כמו בזמן סכנה ממשית. השרירים מתכווצים, הלב פועם מהר יותר, הנשימה נעשית שטחית – והתוצאה היא עומס מתמשך על מערכת השרירים והעצבים.
במאמר שפורסם בשנים האחרונות נמצא כי אנשים עם רמות חרדה גבוהות דיווחו על כאבים פיזיים חזקים ומפוזרים יותר, במיוחד באזורי הצוואר, הכתפיים והגב התחתון (Egloff et al., 2021).
המתח הזה לא תמיד משתחרר – וכשנשאר בגוף לאורך זמן, הוא הופך לכאב ממשי.
אחת התופעות השכיחות והכואבות ביותר היא נעילת לסתות – תופעה שנקראת גם "ברוקסיזם". היא מתרחשת לעיתים קרובות מתוך שינה, אבל גם ביום – מבלי שנשים לב. הידוק הלסתות שוב ושוב גורם למתח כרוני, לעיתים אף לשחיקת שיניים ולכאבים שמקרינים לאוזניים, לעורף ואפילו לראש.
מחקר מ־2021 מצא כי אנשים עם חרדה סובלים מברוקסיזם פי כמה מאנשים שאינם חווים חרדה (Caivano et al., 2021). גם מחקר גרמני רחב היקף תמך בממצא הזה, והראה שככל שרמת החרדה עולה – כך גדל הסיכון לכאב בלסת ולשחיקה (Reissmann et al., 2018).
מכירים את התחושה של התעוררות עם לסת נעולה וכאבים בראש? הגוף פשוט לא מצליח להרפות.
כשהגוף נכנס למצב "הישרדותי", לפעמים לא רק הלסת אלא כל מערכת השרירים משתתפת. השרירים המרכזיים מתכווצים, הנשימה נעשית מהירה ורדודה, והגוף נערך למאמץ – גם אם אנחנו בכלל יושבים במשרד או שוכבים במיטה.
התוצאה? כאבים בגב, בצוואר, בכתפיים ובחזה. כל אזור בגוף שקשור לנשימה, ליציבה או לתנועה – הופך לאזור שורץ מתח.
במחקר שפורסם בשנים האחרונות נמצא כי חרדה ממושכת מגדילה את הסיכון להתפתחות כאב כרוני – במיוחד בקרב אנשים שמתמודדים עם עומס נפשי גבוה לאורך זמן (Tsatali & Gouva, 2011).
חרדה לא תמיד נראית לעין, אבל הגוף שלנו מגיב אליה בדרכים קטנות – ולעיתים הרסניות. רבים מוצאים את עצמם מכווצים, יושבים בצורה לא נוחה או אפילו מתכופפים באופן לא מודע כשהם לחוצים. אחרים מתחילים לטלטל רגל, להניע אצבעות, לשפשף את הפנים או לבצע תנועות קטנות ומונוטוניות שוב ושוב.
התנועות והתנוחות הללו אולי לא נראות דרמטיות – אבל כשהן חוזרות על עצמן במשך שעות או ימים, הן יוצרות עומס שרירי ונקודות כאב.
הגוף, למעשה, לומד "להתכווץ" מהחרדה – ואז משלם את המחיר.
אחת התופעות המורכבות ביותר היא מעגל הכאב והחרדה: הכאב עצמו, שנוצר כתוצאה מהחרדה, הופך לגורם שמעורר חרדה חדשה.
כאשר הגוף כואב, אנחנו מתחילים לדאוג: "מה קורה לי?", "למה זה לא עובר?", "אולי זה משהו רציני?". המחשבות האלה מזינות את מנגנון החרדה, שיוצר עוד מתח – שמוביל לעוד כאב.
זהו מעגל אכזרי אך מוכר מאוד בעולם הטיפול. מחקרים רבים מצביעים על כך שתחושת שליטה – או חוסר שליטה – בכאב משפיעה באופן ישיר על עוצמת הכאב שחווים.
הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא הכרה בקשר בין כאב לחרדה. ההבנה שהכאב הוא לא "בראש שלך", אלא תוצאה ממשית של מצב רגשי – יכולה לשנות את כל התמונה.
במקרים רבים, עצם ההבנה הזו מתחילה לשחרר את השרירים. משם אפשר לעבור לצעדים פרקטיים:
הבשורה החשובה ביותר היא שאפשר לצאת מהמעגל הזה. כאבים בגוף מחרדה הם אמיתיים – אבל גם הפיכים. כשנותנים מקום לגוף ולנפש באותה מידה, וכשמאזינים לסימני האזהרה שהגוף שולח – אפשר להתחיל תהליך ריפוי אמיתי.
הכאב לא תמיד נעלם מיד, אבל עם הזמן – כשהגוף לומד להרפות והנפש נרגעת – חוזרת גם תחושת החופש הפיזי, וגם ההקלה הרגשית.
זו שאלה שרבים שואלים – ובצדק. כאב מחרדה מרגיש אמיתי לחלוטין, אבל לעיתים אין לו סימן פיזי נראה לעין. הוא יכול "לטייל" ממקום למקום, להשתנות בעוצמתו, או להחמיר בזמנים של לחץ רגשי. בשונה מכאב שנובע מנזק רקמתי (למשל, נקע או דלקת), כאב מחרדה נוטה להיות מפושט, לעיתים קשה להגדיר אותו, ולעיתים מלווה בתסמינים נוספים כמו עייפות, דופק מהיר או קשיי ריכוז.
למרות שחרדה יכולה להסביר כאבים רבים, חשוב לא למהר ולהניח שזה "רק נפשי". אם מופיעים כאבים חדשים, מתמשכים או מטרידים – חשוב קודם כל לעבור בדיקה רפואית מקיפה ולשלול בעיה פיזית שדורשת טיפול. רק לאחר מכן, אפשר להתחיל להתמקד ברובד הרגשי. במקרים רבים, שילוב בין טיפול גופני ונפשי הוא המפתח להחלמה.
מחקרים בתחום הנוירופלסטיות מראים שהמוח וגזע המוח "לומדים" כאב לאורך זמן, במיוחד כשהוא קשור לחרדה. ככל שחווים יותר כאב – המערכת העצבית נעשית רגישה יותר, ומגיבה ביתר קלות לגירויים. אבל הבשורה הטובה היא שזה גם הפיך: באמצעות עבודה עם הגוף, תנועה מודעת, תרגול נשימתי והפחתת סטרס – אפשר ללמד את המוח להרגיע את תגובת הכאב.
נסו את זה: עצמו עיניים לרגע, שימו לב אם הלסת שלכם נעולה או מכווצת. שחררו אותה בעדינות, תנו ללשון לנוח בתחתית הפה. עכשיו קחו נשימה איטית דרך האף – וספרו עד ארבע. החזיקו את האוויר לשנייה או שתיים, ואז נשפו דרך הפה באיטיות. חזרו על כך שלוש פעמים. לפעמים, דקה אחת כזו ביום – יכולה להתחיל לשנות הכל.
כאבים בגוף מחרדה הם תזכורת לכך שאנחנו יצורים שלמים – גוף ונפש שמשפיעים זה על זה כל הזמן. לפעמים מה שכואב בגוף, הוא בעצם זעקה של הנפש. ברגע שמתחילים להבין את הקשר הזה, משהו מתרכך. השרירים לומדים להרפות, הלב נרגע, והכאב מתחיל לאט־לאט לשחרר.
אם אתם מרגישים שזה נוגע בכם – אתם לא לבד. במגזין רוגע תמצאו עוד מאמרים, תרגולים ושיטות טיפול שעוזרות לאזן את הגוף והנפש, להפיג מתחים ולהחזיר את השקט הפנימי לחיים.
הזמינו את עצמכם להעמיק, לקרוא, ולגלות איך גם אתם יכולים להרגיש יותר טוב – מבפנים ומבחוץ.
מגזין רוגע משלב מגוון כותבים בתחומים שונים ממטפלים בטיפולים אלטרנטיביים, עד טכניקות לחיזוק, הרפייה וכל מה שיכול לחזק ולהוריד את המתח היום-יומי
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי/מקצועי. מומלץ לפנות לאיש מקצוע רפואי לפני קבלת החלטות הנוגעות לטיפול או לבריאות. אחריות השימוש במידע וקבלת החלטות בריאותיות היא שלכם בלבד, בהתאם לתנאי השימוש המפורטים באתר.
לעדכונים שוטפים, טיפים ומבצעים בדוא"ל
