מגזין רוגע משלב מגוון כותבים בתחומים שונים ממטפלים בטיפולים אלטרנטיביים, עד טכניקות לחיזוק, הרפייה וכל מה שיכול לחזק ולהוריד את המתח היום-יומי.
נשמח לשמוע ממך – ליצירת קשר
התעלפויות מחרדה ולחץ – כשגוף ונפש נפגשים
לחץ נפשי וחרדה משפיעים על הגוף באופן ישיר ולעיתים בלתי צפוי. אחת התופעות הפחות מדוברות אך נפוצות היא התעלפויות, או "סינקופה" בשפה המקצועית. תחושה של סחרחורת פתאומית, הזעה קרה, ולבסוף אובדן הכרה זמני, יכולים להיגרם כתוצאה משינויים חדים במערכת העצבים האוטונומית. בתוך התהליך הזה, עצב הוואגוס משחק תפקיד מרכזי ומרתק. איך זה קורה, ומה אפשר לעשות?
עצב הוואגוס, אחד העצבים הארוכים ביותר בגוף, נחשב לציר מרכזי במערכת העצבים האוטונומית. הוא אחראי להעברת מידע בין המוח לאיברים חיוניים כמו הלב, הריאות, ומערכת העיכול.
במצבים רגועים, עצב הוואגוס פועל כדי לווסת את תפקודי הגוף – הוא מאט את קצב הלב, מוריד את לחץ הדם, ותורם לתהליכי עיכול. אולם במצבי לחץ וחרדה, תגובה מוגזמת של עצב זה יכולה לגרום לירידה חדה מדי בקצב הלב ולחץ הדם, מה שמוביל לעיתים להתעלפות.
מחקר מעניין:
מחקר שפורסם ב-Journal of Clinical Neurophysiology מצא כי פעילות יתר של עצב הוואגוס במצבי מתח רגשי או כאב עז היא אחת הסיבות העיקריות להתעלפויות ואזו-ואגליות (Beacher et al., 2009).
כאשר הגוף חווה לחץ נפשי, מערכת העצבים האוטונומית מגיבה באופן שמכונה "הילחם או ברח". המערכת הסימפתטית מגבירה את קצב הלב ולחץ הדם כדי להתמודד עם האיום הנתפס.
עם זאת, אצל חלק מהאנשים, תגובת ההרפיה של עצב הוואגוס מוגזמת. לאחר הלחץ, העצב גורם לירידה חדה מדי בקצב הלב ובלחץ הדם. ירידה זו, המכונה תגובה ואזו-ואגלית, עלולה לגרום לסינקופה – אובדן הכרה זמני.
דוגמאות נפוצות למצבים כאלו כוללות:
מחקרים מראים כי יש קשר ישיר בין חרדה לבין פעילות עצב הוואגוס. גירוי של העצב, בין אם פיזי ובין אם פסיכולוגי, משפיע על אזורים במוח כמו הקורטקס הפרה-פרונטלי והאמיגדלה, שאחראים על ויסות רגשי. מחקר שפורסם ב-Neuroscience Letters הראה כי גירוי של עצב הוואגוס מפחית את רמות החרדה ומשפר את יכולת ההתמודדות במצבי לחץ (Okonogi et al., 2022).
הבנת הגורמים להתעלפויות חשובה לזיהוי מוקדם ולמניעה. להלן כמה מהטריגרים העיקריים:
אם אתם חווים התעלפויות חוזרות ונשנות, או אם ההתעלפויות מלוות בתסמינים כמו כאבים בחזה, דפיקות לב לא סדירות, או קשיי נשימה, חשוב לפנות לייעוץ רפואי. רופא עשוי להמליץ על בדיקות קרדיולוגיות או נוירולוגיות כדי לשלול מצבים רפואיים חמורים.
לחץ נפשי וחרדה יכולים לגרום לתגובות גופניות חזקות, כמו התעלפויות, באמצעות מנגנונים המעורבים בעצב הוואגוס. ההבנה של מנגנונים אלו, יחד עם זיהוי טריגרים ושימוש בטכניקות הרפיה ואיזון נפשי, יכולה לעזור במניעת התופעה.
חשוב: התעלפות היא לעיתים קרובות תגובה זמנית למצב מתוח, אך במקרים חמורים היא עלולה לנבוע מבעיות אחרות ולכן חשוב להתייעץ עם רופאים מומחים. במידה והמקור להתעלפויות הוא באמת לחץ נפשי, באמצעות מודעות וטיפול נכון אפשר לשמור על בריאות הגוף והנפש גם במצבים מאתגרים. מוזמנים לקרוא עוד במגזין ולהבין על מנגנוני הלחץ והדרכים לחיזוק הגוף והנפש.
מגזין רוגע משלב מגוון כותבים בתחומים שונים ממטפלים בטיפולים אלטרנטיביים, עד טכניקות לחיזוק, הרפייה וכל מה שיכול לחזק ולהוריד את המתח היום-יומי
המידע במאמר זה הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי/מקצועי. מומלץ לפנות לאיש מקצוע רפואי לפני קבלת החלטות הנוגעות לטיפול או לבריאות. אחריות השימוש במידע וקבלת החלטות בריאותיות היא שלכם בלבד, בהתאם לתנאי השימוש המפורטים באתר.
לעדכונים שוטפים, טיפים ומבצעים בדוא"ל
